ככלל, הדרך החוקית לערער על החלטת דחייה של תביעה של חברת הביטוח, לרבות החלטה לדחות תביעה לפי פוליסת ביטוח סיעודי, הינה באמצעות הגשת תביעה כנגד חברת הביטוח בפני בית המשפט.
עם זאת, ישנם מצבים בהם במקום לפנות ישירות לבית המשפט, ניתן לשקול לפנות קודם לכן לחברת הביטוח ולערער בפניה ישירות על החלטת הדחייה וזאת על מנת לנסות לשנות את החלטתה בעניין זה מחוץ לכתלי בית המשפט. במידה והערעור לא יתקבל על ידי חברת הביטוח, ניתן יהיה לשקול להגיש נגדה תביעה בבית המשפט.
בהקשר זה מתעוררת השאלה האם אכן כדאי להגיש ערעור לחברת הביטוח על החלטתה לדחות את התביעה לפי הפוליסה לביטוח סיעודי, או שמא עדיף אולי להגיש נגדה ישירות תביעה בפני בית המשפט. התשובה לשאלה זו תלויה בעיקרה במרכיב תקופת ההתיישנות וזאת כפי שיבואר להלן.
ככלל, תקופת ההתיישנות לפי פוליסות ביטוח הינה 3 שנים ממועד קרות מקרה הביטוח ולא 7 השנים שנוהגות בדרך כלל בתביעות אזרחיות רגילות. לפיכך, תקופת ההתיישנות לפי פוליסת ביטוח סיעודי הינה 3 שנים ממועד הפיכת המבוטח לסיעודי, בהתאם להגדרות הפוליסה.
יחד עם זאת, כאשר מדובר בביטוח סיעודי, עילת התביעה נחשבת לעילה מתחדשת כל עוד מתרחש מקרה הביטוח, כלומר, כל עוד המבוטח הינו סיעודי, ניתן לתבוע תוך 3 שנים.
מצד שני, יש לזכור שתקופת ההתיישנות נעצרת רק עם הגשת התביעה בפני בית המשפט. הגשת התביעה לחברת הביטוח, או הגשת ערעור לחברת הביטוח על החלטתה לדחות את התביעה שהוגשה בפניה וכן כל מו"מ שמתנהל בין הצדדים, אינם עוצרים את תקופת ההתיישנות.
לפיכך, במידה ותקופת ההתיישנות של עילת התביעה לפי פוליסת הביטוח הסיעודי של המבוטח עומדת להסתיים בקרוב, מוטב לא לבזבז זמן יקר ולהגיש את התביעה נגד חברת הביטוח בהקדם האפשרי.
לעומת זאת, במידה ותקופת ההתיישנות של עילת התביעה לפי פוליסת הביטוח הסיעודי של המבוטח איננה עומדת להסתיים בקרוב ויש מספיק זמן כדי להגיש ערעור לחברת הביטוח, לקבל את תשובתה לערעור ואף לנהל עמה מו"מ כלשהו, כדאי בדרך כלל להקדים ולערער לחברת הביטוח מאשר לפנות ישירות לבית המשפט ולהגיש שם תביעה נגדה.
במידה ותקופת ההתיישנות מאפשרת להגיש ערעור לחברת הביטוח, יכולים להיות לכך מספר יתרונות.
ראשית, כידוע, ניהול תביעה בפני בתי המשפט בארץ הינו הליך שבדרך כלל כרוך במשאבים רבים של זמן, כסף ואנרגיה, כאשר לא תמיד התוצאה הסופית מצדיקה זאת, גם אם התביעה בסופו של דבר התקבלה על ידי בית המשפט, קל וחומר במקרה בו היא נדחתה על ידו.
לפיכך, לא פעם עדיף לחסוך את כל המאמצים שמושקעים בניהול ההליך המשפטי ולהגיע להסכמה ואף פשרה עם חברת הביטוח, מחוץ לכתלי בית המשפט, אם כי כמובן, לא בכל מקרה ולא בכל מחיר.
שנית, במסגרת הערעור לחברת הביטוח על נימוקי הדחייה שלה, נדרשת חברת הביטוח מטבע הדברים לחדד ולהבהיר את נימוקיה ולהיכנס לעומקם. לעובדה זו יש שני יתרונות גם במקרה בו הערעור לא צלח בסופו של דבר והצדדים לא הגיעו להסכמה בעניין זה.
שכן, יתכן ובעקבות הבהרת חברת הביטוח את נימוקיה, המבוטח ובא כוחו יגיעו למסקנה לפיה נימוקיה הינם מוצדקים, נכונים וחוקיים ועל כן אין כל טעם להגיש נגדה תביעה בפני בית המשפט ובכך לחסוך מהמבוטח הגשת תביעה ועוגמת נפש מיותרת.
לחלופין, יתכן ובעקבות הבהרת חברת הביטוח את נימוקיה העיקריים לדחייה, המבוטח ובא כוחו דווקא יגיעו למסקנה הפוכה, לפיה יש טעם מחוזק להגיש נגדה תביעה בפני בית המשפט, כאשר לשם כך הם גם יוכלו להיעזר בהבהרת חברת הביטוח כדי לחדד עוד יותר את טענות התביעה כנגדה.
במידה והוחלט להגיש תביעה נגד חברת הביטוח בבית המשפט, מומלץ מאוד להיעזר בעורך דין מנוסה שבקי בדיני הביטוח ובפרט בכל הנוגע לענייני ביטוח סיעודי.
זאת משום שכאשר מגיעים לבית המשפט בליווי עורך דין ולא לבד, הרבה פעמים חברת הביטוח מתייחסת למבוטח אחרת, מבינה שעומד מולה עו"ד שיודע מה הוא עושה, נמנעת מלהיכנס לעימותים מיותרים וממהרת להציע הסכם פשרה.