עקרונית קיימים שני סוגים של פוליסת ביטוח סיעודי, קרי, פוליסה פרטית ופוליסה קולקטיבית. פוליסת הביטוח הפרטית נמכרת ליחידים ואילו פוליסת הביטוח הקולקטיבית נמכרת לקבוצות, כאשר היחיד מצטרף אליהן במסגרת השתייכותו לאותה קבוצה.
בעבר, נהגו חברות הביטוח לשווק גם פוליסות סיעודיות קולקטיביות למקומות עבודה וארגונים.
אולם, בהתאם להוראות המפקח על הביטוח משנת 2013, בוטלו הפוליסות הללו, אם כי מועד ביטולן הסופי נדחה בדיעבד לסוף שנת 2017.
כתוצאה מכך, פוליסות הביטוח הקולקטיביות היחידות שמשווקת כיום הינן פוליסות הביטוח של קופות החולים, שמשווקות לחברי הקופה.
כאשר מתכוונים לרכוש פוליסת ביטוח סיעודי, חשוב לבדוק מה ההבדל בין פוליסה פרטית לפוליסה קבוצתית ומה המשותף להן וכן מהם היתרונות ומהם החסרונות של כל אחת מהם. זאת על מנת להחליט איזו מהן כדאי לרכוש.
עם זאת, יובהר שאין מניעה לרכוש הן פוליסה פרטית והן פוליסה קבוצתית, כפי שלא מעט מבוטחים נוהגים לעשות וזאת על מנת להבטיח כיסוי מירבי ככל הניתן של הוצאות הסיעוד למקרה הצורך.
מידע נוסף על: ריבוי ביטוחים ומה יקרה במקרה של הפעלת ביטוח?
למעשה, הן פוליסת הביטוח הסיעודי הפרטית והן פוליסות הביטוח הסיעודי הקולקטיבית של קופות החולים מנוהלות ומשווקות על ידי חברות הביטוח הפרטיות.
בשני המקרים מדובר בפוליסות מסחריות של חברות הביטוח לכל דבר ועניין, אם כי הפוליסות של קופות החולים מנוהלות ומשווקות על ידי חברות הביטוח הפרטיות בהתאם להסכם שבינן לקופות החולים.
בנוסף, הגדרת מקרה הביטוח הסיעודי הינה דומה בשני סוגי הביטוח הללו. המבוטח יוגדר כסיעודי במידה והוא והוא לא יוכל לבצע בכוחות עצמו לפחות 3 פעולות מתוך 6 פעולות יומיומיות שמכונות פעולות ADL.
פעולות אלו כוללות לקום ולשכב, להתלבש ולהתפשט, להתרחץ, לאכול ולשתות, לשלוט על הסוגריים ולהתנייד באופן עצמאי, או במידה והוא יוגדר כתשוש נפש על ידי רופא מתאים.
כמו כן, מבוטח שהפך לסיעודי ומתחיל לקבל את תגמולי הביטוח, מפסיק לשלם את דמי הפרמיה במסגרת שני סוגי הפוליסות.
קיימים מספר הבדלים מובהקים בין הפוליסות הקבוצתיות לבין הפוליסות הפרטיות. להלן פירוט של חלק מההבדלים הללו:
1. גובה תשלומי הפרמיות - גובה תשלומי הפרמיות של הפוליסות הקבוצתיות הינו זול בהרבה משל הפוליסות הפרטיות, מאחר לחברות משתלם לגבות דמי פרמיה נמוכים יותר בשל כח הקניה הגדול של הפוליסה הקבוצתית.
2. הצהרת בריאות - כאשר מדובר בפוליסה פרטית, על המבוטח לעבור תהליך חיתום ולהמציא הצהרת בריאות לחברת הביטוח ובמסגרתה עליו לפרט את מצבו הרפואי העכשווי וכן לדווח על ההיסטוריה של מצבו הרפואי.
בהתאם להצהרה זו חברת הביטוח מחליטה האם למכור למבוטח את הפוליסה והאם להחריג ממנה מקרים מסוימים. מטבע הדברים, ככל שהמבוטח רוכש את הפוליסה בגיל מבוגר יותר, מצבו הרפואי הינו בדרך כלל פחות טוב משל מבוטח צעיר ולכך יש השפעה על היקף הכיסוי הביטוחי וההחרגות ממנו.
לעומת זאת, ברוב הפוליסות הקבוצתיות, אין צורך להמציא הצהרת בריאות, ללא קשר לגיל המבוטח, מאחר וחברת הביטוח בוחרת לקחת את הסיכון שכרוך בכך, מאחר והדבר משתלם לה לאור כח הקניה הגדול של הפוליסה הקבוצתית.
3. תקופת תשלום תגמולי הביטוח - כאשר מדובר בפוליסה פרטית, תקופת תשלום תגמולי הביטוח הינה מגוונת ונעה בין 3 שנים, 5 שנים או לכל החיים וזאת בכפוף לגובה תשלום הפרמיה.
לעומת זאת, כאשר מדובר בפוליסה קבוצתית, כגון הפוליסה של קופות החולים, תקופת תשלום תגמולי הביטוח מוגבלת ל-5 שנים בלבד.