במסגרת פוליסת הביטוח הסיעודי מתחייבת המבטחת כלפי המבוטח כי בעת קרות מקרה ביטוח, היא תשלם לו את תגמולי הביטוח הסיעודי. ואולם, התחייבות זו של המבטחת כפופה להתיישנות.
כלומר, כל עוד לא חלפה תקופת ההתיישנות, המבטחת חייבת לפצות את המבוטח. היה וחלפה תקופה זו, הרי שאז רשאית המבטחת שלא לפצות את המבוטח וזאת לתקופה שטרם תקופת ההתיישנות.
בהתאם להוראות חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, תביעה כספית מתיישנת בתוך שבע שנים. ברם, בכל הנוגע לפוליסות ביטוח סיעודי, המחוקק קבע תקופת התיישנות קצרה יותר.
בעניין זה נקבע בסעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 כי התקופה תעמוד על שלוש שנים בלבד.
יחד עם האמור, מאחר שבמסגרת הביטוח הסיעודי, מתחייבת המבטחת לפצות את המבוטח בכל חודש מחדש היה והוא במצב סיעודי, הרי שעל פי הפסיקה, מדובר בעילה מתחדשת מדי חודש בחודשו.
משכך, כל עוד המבוטח במצב סיעודי זכותו לתבוע אינה מתיישנת. מנגד, זכותו של המבוטח לקבל תגמולי ביטוח מתיישנת כעבור שלוש שנים. כלומר, מבוטח אשר הגיש תביעה כנגד חברת הביטוח, זכאי לקבל תגמולי ביטוח לתקופה רטרואקטיבית של עד שלוש שנים.
כאמור לעיל, למבוטח עומדות שלוש שנים להגיש תביעה לקבלת תגמולי ביטוח ויודגש כי פנייתו של מבוטח לחברת הביטוח אינה נחשבת תביעה אשר עוצרת את תקופת ההתיישנות.
על מנת שמבוטח לא יחסם מלקבל את זכויותיו בשל טענת התיישנות עליו להגיש תביעה לבית המשפט. רק הגשת תביעה שכזו תחסום את חברת הביטוח מלטעון כי זכותו של המבוטח לתגמולי ביטוח התיישנה.
עוד ראוי לציין כי מבוטח אשר פנה לחברת הביטוח בתוך תקופת ההתיישנות וניהל איתה משא ומתן, הרי שעדיין מוטלת עליו החובה להגיש תביעתו לבית המשפט וזאת בטרם תחלוף תקופת ההתיישנות.
קיימים מספר מקרים אשר עשויים להאריך את תקופת ההתיישנות באשר לפוליסת הביטוח הסיעודי שלך.
הודאה של חברת הביטוח
היה וחברת הביטוח הודיעה בכתב כי היא מודה בחבותה על פי הפוליסה, הרי שתקופת ההתיישנות מתחילה להימנות רק החל מיום זה.
חוסר תום לב של חברת הביטוח
במקרים בהם נמצא כי חברת הביטוח נהגה כלפי המבוטח בחוסר תום לב, בתי המשפט האריכו את תקופת ההתיישנות. מקרים שכאלה הוכרו כאשר חברות הביטוח ניהלו משא ומתן מול המבוטחים ולא טרחו להודיע להם כי התביעה עתידה להתיישן.
היעדר ידיעה של המבוטח
כאשר נמצא כי המבוטח לא היה מודע שהנו זכאי לכיסוי ביטוחי או כי הוא במצב סיעודי הרי שתקופת ההתיישנות מוארכת בהתאם.
דוגמא לכך הם מבוטחים אשר מתפתחת בגופם מחלה אשר מתגלה בחלוף שנים רבות. במקרה שכזה, תקופת ההתיישנות תימנה ממועד הגילוי ולא ממועד תחילת המחלה.
קטינים
היה והמבוטח הוא קטין, הרי שהוא רשאי להגיש את תביעתו עד הגיעו לגיל 21 שנים. שכן, המחוקק מכיר בקטינים כאוכלוסייה מיוחדת ולכן רק בהגיעם לגיל 18 מתחילה תקופת ההתיישנות.
המחוקק קבע כי אסור לחברות הביטוח להתנות על תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק חוזה הביטוח. מכאן כי פוליסות ביטוח סיעודי אשר קובעות תקופת התיישנות הקצרה משלוש שנים אינן תקפות לעניין זה.
נדגיש כי תביעה סיעודית אינה מתיישנת כל עוד המבוטח נמצא במצב סיעודי. ברם, התביעה לקבלת תגמולי ביטוח מתיישנת בתוך שלוש שנים בלבד.
לכן, על מנת לחסום את תקופת ההתיישנות יש להגיש תביעה לבית המשפט המוסמך וכמובן שרצוי לעשות זאת באמצעות עורך דין מומחה.
בכל מקרה ועל מנת שלא להיקלע למצב בו חברת הביטוח דוחה את תביעתכם בטענת ההתיישנות, ראוי לפנות לקבלת ייעוץ משפטי כבר עכשיו ומבלי להמתין.