כידוע על פי "תקנות הפיקוח על הביטוח" כלל הביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים שקופות החולים מציעות לעמיתי הקופה זהים, אבל לא המחירים, שמתברר שכל קופה ממציאה לה מחיר משלה.

לדאבון הלב, לא ידעתי זאת מראש רק לאחר שעברתי קופת חולים, שקיים פער עלויות שמגיע כדי 1000 שקלים בשנה עבור בדיוק אותו מוצר ביטוחי.

אם כך מה תרומתו של הפיקוח על הביטוח בסוגיה תמוהה שכזאת?

יצאתי לרילוקיישן לפני 5 שנים. בינתיים ללא צפי לחזרה.
יש לי כבר 10 שנים ביטוח סיעודי גם של קופ"ח כללית וגם פרטי. נאמר לי מכמה ישראלים כאן שכדאי לי לבטל את הסיעודי שלי (בשני המקומות) כי בשלב זה כבר אין לביטוח הסיעודי שלי שום משמעות.
לדבריהם, ברגע שהעתקתי את מגורי לחו"ל, לתקופה שמעבר לכמה חודשים אני לא עומד בקרטריונים לכיסוי מבחינת הביטוח.
האם זה נכון ? האם אני למעשה משלם על מוצר שתכלס כלל לא יהיה זמין עבורי במידת הצורך חלילה? תודה.

בוקר טוב,
הגשתי עבור אמי תביעה לגמלת סיעוד לאחר שעברה אירוע מוחי בראשית שנה זו שהשאירה את חותמה. עד לאותו אירוע עבדה כעצמאית. אתמול קיבלנו דחייה על התביעה, בתואנה שהכנסותיה גבוהות מהקבוע בחוק, אולם בחישוב לקחו בחשבון הכנסה חד פעמית גבוהה (פיצוי לעצמאים בקורונה). בפועל הכנסותיה הקבועות (פנסיה+ ק. זקנה ושארים) עומדות בקריטריון (הכנסה של עד 1.5 מגובה השכר הממוצע במשק). במכתב נאמר כי נוכל להגיש ערעור לבית הדין לעבודה?! האם זה אכן כך על אף שהחישוב שנעשה הוא שגוי? ובמידה וכן, איך מגישים ערעור לבית הדין? ואולי יש טעם לפנות למבקר/ נציב תלונות של הביטוח הלאומי? הרי מדובר בטרטור על רקע טעות שלהם. אשמח להכוונה

שלום לכולם,
יש לי ביטוח סיעודי רגיל בקופ"ח מאוחדת.
הקופ"ח מציעה להצטרף לביטוח קבוצתי באמצעות "מנורה".
שמעתי דברים לא טובים על הביטוחים הקבוצתיים.
ובכלל, אני מבולבלת בנושא.
מניסיון אישי, אם חס וחלילה...הביטוח המוגבל בזמן ובכסף לא מכסה הרבה...
אם מישהו יכול להבהיר מה כדאי לי לעשות או לא לעשות, אשמח מאד.

הביטוח הסיעודי היום של קופות החולים הוא הביטוח הסיעודי היחיד שאפשר להצטרף אליו ביום בשוק, וכן הוא קבוצתי (לכל אותם חברים באותה קופת חולים), ונותן כיסוי לחמש שנים הראשונות בלבד.
אין היום ביטוח סיעודי פרטי שאפשר להצטרף/להגדיל אותו, כן אפשר להקטין את הסכום, אבל מומלץ לשבת עם סוכן ולעבור איתו על התיק, שיסביר לך מה המשמעות של הדבר, ותבדקו את ערכי הסילוק של הפוליסה הפרטית.

שלום לכם

אני הייתי מבוטח בביטוח סיעודי פרטי דרך הסוכן ביטוח של המעסיק, כחלק מתנאי העבודה שלי ובמשך 19 וחצי שנים. בשבוע שעבר פיטרו אותי בגלל הקורונה והמעסיק אומר שפוליסת הביטוח הסיעודי תתבטל בגלל שאני עוזב את מקום העבודה ולא אפשרי להמשיך את הביטוח הסיעודי לבד. רציתי לדעת האם זה חוקי והאם אפשר לבטל את הפוליסת ביטוח בצורה כזאת, למרות שברור שאני רוצה ומוכן להמשיך לשלם את הביטוח ולשמור על תנאי הביטוח.

אהלן ,
רוצה להתייעץ במקרה שקרה לי ,
עשיתי ביטוח סיעודי במגדל (כן מיותר אני יודע)
ביקשתי לבטל את הביטוח בפעם השניה בנוב' 2017 לאחר שהתעלמו מהבקשה בפעם הראשונה (כמה חודשים לפני)
התקשרתי היום (22.09.20) לברר למה ממשיך לרדת לי חיוב על הפוליסה הזאת, נאמר לי שהם רואים שביקשתי לבטל בנוב' 17 אך זה לא בוצע , ויבצעו זאת כעט ויוחזר רטרו, האם יש פה עילה לתביעה ?

תודה לעוזרים!

בנובמבר 2019 נפגשתי עם סוכנות הביטוח שלי על מנת לנסות להוזיל חלק מהביטוחים. בסופו של דבר החלפנו מספר ביטוחים בינהם: ביטוח סיעודי ביטוח תאונות אישיות ביטוח חיים וכו' והביטוחים הישנים היו אמורים להתבטל. כיום, יותר מחצי שנה אחרי נודע לי שהביטוחים הישנים לא בוטלו ולמעשה כל התקופה הזו אני משלמת כפול על פוליסות ביטוח מקבילות וזה ים של כסף! רציתי לשאול אם יש משהו לעשות מול סוכנות הביטוח שלי או חברות הביטוח שלהן שבהן אני מבוטחת או שפשוט הלך הכסף?
תודה מראש.

לבתי פוליסת ביטוח סיעודי במגדל , החברה אמורה לשלם 5000שח מיום קרות מקרה הביטוח ככל שנדרש, כדי לחסוך עלויות היא רוצה להפוך אותו לביטוח סיעודי משלים לביטוח הסיעודי בקופת החולים, ביטוח שיתחיל 60 חודש לאחר קרות מקרה הביטוח , האם החברה מחויבת להסכים?

אבקש לברר עם המומחים שלכם לביטוח סיעודי לגבי המקרה הבא:

מטופל במחלקה סיעודית מורכבת, לאחר תאונת דרכים קשה עם פגיעות לא פשוטות בכלל. האם צריך לעשות לו ביטוח סיעודי או ביטוח אחר? איך מתמודדים במצב כזה מול ההוצאות שיגרמו בעתיד בגלל המצב הסיעודי שלו?

שלום,
עברתי ניתוח ברגל בו אסור לי לדרוך כ 6 שבועות , אני על כסא גלגלים ולא יכולה להתנייד לבד, להתלבש ולהתרחץ לבד, בנוסף יש לי כאבים חזקים וקשה לי מאוד. רציתי חדעת אם יש למצבי שיהיה כך בערך 3 חודשים כיסוי ביטוחי בביטוח הסיעודי של הכלחית ואם כן אילו מסמכים עלי להגיש.
תודה לעונים

לאחרונה גיליתי שלמרות שאנחנו משלמים מאות שקלים בחודש לטובת ביטוח סיעודי של קופת חולים - נראה שברגע האמת לא משלמים כלום והנטל הכלכלי בכל זאת נופל על המשפחה. אודה אם תוכלו להאיר את עיניי ולייעץ לגבי הביטוח הנכון שכן אכן מספק את השירות ברגע האמת ומכסה הוצאות של טיפול סיעודי / מטפלת וכו? האם נכון שאין חברת ביטוח פרטית שמוכרת ביטוחי סיעוד בימים האלו?

מצטרפת לשאלה: האם יש אפשרות לעשות ביטוח סיעודי בחברת ביטוח פרטית, מעבר לביטוח הסיעודי שיש לי ולבעלי בקופת חולים?

שלום,
חולה בן 80 שהפך לאונקולוגי לפני 3 שנים אך לא מימש שום זכות מול המל"ל. מתוך הבנה שזו תקופה שתחלוף ויחזור לאיתנו. עם השנים היו ירידות ועליות במצבו.
לפני כ-7 חודשים חלה החמרה והפך לסיעודי מוכר מטעם המל"ל.
המשפחה ביקשה לקבל רק שנה אחת רטרואקטיבית את דמי הסיעוד ,המל"ל טען שסעיף 229 גובר על סעיף 296 ותקנות 8 (א+ב). וסירב לתת.
1. האם ניתן להשתמש בהגדרת החולה כאונקולוגי -סיעודי ,בדיעבד,ולקבל את התשלום הרטרו של שנה אחת?
2. האם השימוש של סעיף 229 רק בהקשר של סיעוד של המל"ל חוקית בעוד שגימלאות אחרות כן משולמות רטרו ?
2. האם פניה למבקר המדינה תתרום לעניין?
כל הערה/הארה תועיל

שלום,
עכשיו התברר לי שיש לאבי 3 פוליסות ביטוח סיעודי בחברת הראל - שלושתן ביטוח סיעודי שהוא פתח באמצעות מקומות עבודה שונים וסוכני ביטוח שונים ולא ידע בכלל שיש לו 3 פוליסות ועוד באותה חברת ביטוח בדיוק. כמובן שהוא שילם כל השנים את 3 הפוליסות בלי לפספס אפילו תשלום אחד, מה שאומר לפי ההבנה שלנו שיש לו זכויות לקבל תגמולי ביטוח מ-3 הפוליסות אם חס ושלום יהפוך לסיעודי (זה יצא המון כסף)

רציתי לבדוק אתכם, אחרי שלא ראיתי תשובה באתר (זה יותר מאשר כפל ביטוח ולא כתבתם על ביטוח משולש) האם זה חוקי? האם אפשר לדרוש החזר כספים על הפוליסות הכפולות שהוא שילם עליהם כל השנים? מה אתם מציעים לעשות?
תודה

שרי שלום,
מבוטח רשאי להיות מבוטח במספר פוליסות סיעוד, ואם חלילה יהפוך לסיעודי, יהיה זכאי לפיצוי בגין כל אחת מן הפוליסות, ומכאן שצירופו ל למספר פוליסות, באופן עקרוני, הוא חוקי.
בנוסף, לחברת הביטוח אסור לבטל פוליסה, מכאן שכל עוד ממשיך המבוטח לשלם בעדה את הפרמיה, תהיה הפוליסה בתוקף.

שלום רב

לפני כשלשה חדשים הלכה לעולמה אשה יקרה (חמותו של כותב שורות אלה) לאחר מאבק ממושך במחלה קשה.

בערוב ימיה היא הייתה סיעודית ונצרכה למטפלת.

היה לה ביטוח סיעודי והם נעתרו לתת לה תקציב מסוים.

לפני כשבוע קיבלה בתה של המנוחה (גיסתי) מכתב מאת חברת הביטוח שאומר שהתקופה שהם מימנו נמשכה אל מעבר למועד פטירת האם ועל כן הם מבקשים מן היורשים להחזיר להם את ההפרש. מדובר בערך ב 4000 שקלים.

הבת שקיבלה את המכתב היא זו היא שחתמה על המסמכים בתור מיופת כוח של אמה. אולם מובן שהכספים הוכנסו ישירות לחשבונה של האם.

השאלה היא האם יש יסוד לתביעה כזו?

האם צריך לפשפש ולבדוק מה עשתה האם בכספי הסיעוד? אולי בכלל שילמה מראש את הכל לחברת הסיעוד, ובמקרה כזה, למה שחברת הביטוח לא תלך לחברת הסיעוד לתבוע את הכסף? מה רוצים מהיורשים?

והאם כדאי לפנות לעורך דין?

בתודה ובברכה

אורית, דרישות של חברת ביטוח אינן סוף דבר ולעיתים הן פונות אל המבוטחים בשיטת מצליח - לא פחות. כדאי בכל מקרה לדבר עם חברת הביטוח ולבקש להבין מה בדיוק הם רוצים. לבקש אסמכתאות. אם יש סוכן ביטוח אפשר להתייעץ איתו. בסכום כזה אני לא בטוח עד כמה כדאי לערב עורך דין ששכרו יהיה לא מבוטל - אבל זה שיקול שלכם כמובן.

אורית שלום,
ממליץ לפנות לעו"ד המתמחה בתחום הביטוח לבדיקת העניין.
יתכן מאוד שעיון בתיקה הרפואי של חמותך ילמד כי חברת הביטוח לא שילמה לה תגמולי ביטוח בגין מלוא התקופה שבה הייתה סיעודית, כפי שלצערי קורה במקרים רבים. במקרה כזה אפשר להגיש תביעה משפטית לקבלת תגמולי העבר.

שלום לכם

יש לנו בעיה עם חברת הביטוח כלל שמסרבת לשלם את תגמולי הביטוח לאבא שהפך לסיעודי בגלל הצטברות של בעיות בריאות. אנחנו שוקלים להגיש תביעה. היינו עד עכשיו (אחותי ואני) אצל 2 עורכי דין. העורך דין הראשון אמר שהוא לוקח מחיר פיקס לתביעה, עד סוף ההליך. עורך דין שני אמר שהוא לוקח סכום ראשוני קטן יחסית על פתיחת תיק וציין בחברת הביטוח הסיעודי, אם וכאשר ינצח בתביעה, תשלם את שכר הטרחה שלו. מוזר, לא? יש באמת חוק כזה שקובע שחברת הביטוח הסיעודי משלמת שכר טרחת עורך דין אחרי פסק הדין? יש כללים לגבי גובה התשלום שמותר לגבות ממבוטחים סיעודיים בתביעות נגד חברת ביטוח סרבנית?

אורן שלום,
אין חוק המסדיר את שכר טרחת המייצג בתביעת ביטוח, לרבות ביטוח סיעודי.
נהוג לגבות אחוז מסכום הפיצוי (17.5%-25%) המושג על ידי עורך הדין, בפשרה או בפסק דין. כמו כן, אם אם עורך הדין ממונה בעקבות כך שנדחתה התביעה, או, אם חברת הביטוח ביררה את התביעה בניגוד להוראות החוק, למשל, כאשר חברת הביטוח משתהה, באופן לא סביר, בהעברת תשובתה, נהוג כי חברת הביטוח משתתפת בשכר טרחת המייצג, כך שבפועל משולם פיצוי פלוס השתתפות בשכר טרחת מייצג (בד"כ 15%).